אגדות המחר עונה 1 סקירה פרק 6: 'עיר הכוכבים 2046'

איזה סרט לראות?
 

לאחר נפילת התרסקות בשבוע שעבר בעיר הכוכבים של שנת 2046, השבוע אגדות המחר מצטרף בדיוק לאן שהפסקנו כשאנחנו מסתכלים על הסיוט שתושבי עירו של החץ הירוק חיים בו, בעוד 30 שנה.

אמנם ציפיתי שהפרק הזה יהיה ארוז בצורה אינטנסיבית, אבל היו בו כמה אלמנטים מיותרים שהרגישו בכנות מאוד מיותר. אמנם היה חשוב שנגיע ל- Waverider להתחיל לעבוד שוב, אך העלילה המינימלית עם ריי וג'קס שניסו לעשות מהלך על קנדרה פשוט הרגישה מעט לא במקום. למרות שהיה לה את הרגעים המצחיקים הרבים שלה וזה כן נתן לנו כמה שילובים חדשים של דמויות שלא היו להם אינטראקציות רבות עד כה.

קונור הוק היה גולת הכותרת הגדולה של הפרק הזה, לא ציפיתי שהוא בעצם ג'ון דיגל ג'וניור ופשוט השתמש בקונור הוק כשם כיסוי, אבל עם המשכיות זו, אני יכול להגיע מאחוריו. חלק ממני ייחל שהוא הלך בסוף על הווייברר עם החבורה כדי שנוכל לראות יותר ממנו, אבל אנחנו מקבלים סיבה טובה לכך. זה ממשיך לגולת הכותרת הבאה של הפרק הזה שהיה סטיבן אמל בתפקיד הזקן אולי / החץ הירוק. הם עשו עבודה נהדרת עם המייקאפ של הזקן וגם עם התיש וזה בהחלט היה רגע חנון לראות סוף סוף חץ ירוק עם העז הקלאסי. לראות עם מה אמל זכה לשחק כאן ואת הביצועים העוצמתיים שהעניק לנו כגרסה ישנה יותר לדמותו, היה בלי חזק ומהנה יותר ממה שראיתי בחֵץהעונה עד כה.

אל תבינו אותי לא נכון: אוליבר זכה לשיפור טוב בעונה 4 עם הכתיבה וגם מבחינת ביצועים. עם זאת, נהנתי מאוליבר כאן הרבה יותר בפרק אחד זה של תוכנית זו, בשילוב עם הדברים שלו בעונה 4. זה היה קורע לב לדעת שממש כולם בחייו מתים ושהוא לבד. הערכתי שלא פתאום קיבלנו הופעה מפתיעה של גרסה ישנה יותר של כל אחת מהאחרותחֵץתווים. זה היה סיפור מושלם עבור אוליבר וזאת הייתה אחת ההופעות האהובות עלי על אמל כדמות זו. למרות שניתן מאוד לשנות את העתיד הזה, נהניתי מהמסקנה שנתנו לנו מכיוון שאוליבר וקונור נמצאים שוב זה לצד זה ומוכנים להתחיל לטפל בכוכב העיר.

נקודת התורפה היחידה בסיפור העלילתי העתידי הזה, היה גרנט וילסון בשם מוות. לא כדי להפוך את זה לנקודה גדולה, אבל זה היה קצת מטריד שגראנט היה משום מה קווקזי, במקום עור חום או רב-גזעי, כי בכל זאת, סלייד וילסון של היקום הזה הוא איש צבע. כמו כן, הופעתו של השחקן בגראנט לא הייתה משהו ייחודי מכיוון שהוא היה בעיקר מוחץ ומעט גביני. החלק היחיד שאהבתי איתו בו היה כשאוליבר וקונור הביסו אותו. זה פשוט מטריד אותי שלא הצלחנו להשיג וילסון שהיה מסוגל לפחות לחיות קצת לגדולה שהייתה סלייד ווילסון של מאנו בנט.

משהו שמתחיל להפוך לבעיה גדולה עבור הסדרה הזו, עד כמה שאני שונא לומר זאת, הוא Rip Hunter. למרות זאת אנחנו רק 6 פרקים, זה כבר מזדקן על כמה שהוא חוזר וממשיך ללמוד מהטעויות שלו ולבצע את אותם שוב ושוב. גם לא אהבתי את הרעיון של ריפ להיות מוכן כמעט להשאיר את שרה מאחור בעתיד הפוטנציאלי הזה. אני יודע שידוע כי הדמות היא אדם מאוד כללי ופרוע בקומיקס, אך הפרשנות של התוכנית גורמת להרחיקת תכונות האישיות הללו. יש עדיין 10 פרקים נוספים אז יש מקום לשיפור ואני מקווה שהוא כן ישתפר כי ארתור דרוויל הוא נהדר והוא יכול לעשות כל כך הרבה טוב כאשר נותנים לו חומר טוב.

אנו מקבלים גם הגדרה לאיך שנראה יהיה סכסוך עצום בפרק הבא בערך שהוא היחסים הרועדים בין קר לחום כשהם מגיעים לכמה חילוקי דעות גדולים בזמן שהם ביקרו בשנת 2046. אני קצת חושש שזה יסתיים להרוג אחד מהם כשהם עומדים משני הצדדים, אבל אני מקווה שה- BFFs הנבלים האלה יחבקו אותו אחרי כמה צרחות ואקדח קרח / יריות זה בזה. בסך הכל, למרות כמה נקודות תורפה בפרק, 'עיר הכוכבים 2046' היה פרק מהנה מאוד ואחד ממסעות הזמן הטובים שהיו לנו עד כה היה מעניין לעתיד עבור כוכב העיר.

אגדות המחרמשודרת בלילות חמישי, 8/7c ב- CW.

[צילום: דין בושר / CW]

4

סיכום

אגדות המחר פוגשות את מלכת אוליבר המבוגרת בשם חץ ירוק כשהן חוקרות את עיר הכוכבים של 2046 באגדות המחר השבוע.